לאחר דיון סוער במליאה: חוק החשמל של רע"מ עבר בקריאה שניה ושלישית. עשרות חברי הכנסת מהאופוזיציה התעמתו עם ראש הממשלה במהלך ההצבעה וצעקו לעברו "בושה". בנט קם ממקומו והתעמת איתם מילולית.

לאחר שסיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית החרימו את הדיון שהחל אתמול בערב, במחאה על הפעלת סעיף 98, הבוקר חודשה הישיבה להצבעה על ההסתייגויות. האופוזיציה נכחה במליאה אך לא השתתפה בהצבעות. לאחר שנדחו כל ההסתייגויות אושר החוק בקריאה שלישית ברוב של 61 תומכים, ושלושה נמנעים.

צילומים: דוברות הכנסת, נועם מושוביץ'

האופוזיציה החרימה את ההצבעות למעט הצבעה על הסתייגות אחת לפיה "תיקון זה ייכנס לתוקף רק לאחר פרסום צו אלוף המאפשר חיבור לחשמל ליישובי ההתיישבות הצעירה". האופוזיציה ביקשה הצבעה שמית והצביעה בעד. כאשר ח"כ ניר אורבך הצביע נגד ההסתייגויות קראו חברי האופוזיציה בקריאות "בושה, בושה". במהלך ההצבעה ניגש ראש הממשלה נפתלי בנט לספסלי האופוזיציה והתעמת עם חברי הכנסת, עד שיו"ר הכנסת מיקי לוי ניגש אליו וביקש ממנו לחזור למקומו. ההסתייגות לא התקבלה כאשר 65 חברי כנסת התנגדו מול 51 שתמכו בהסתייגות.

ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס לסערה במליאה בהודעה שהוציא לתקשורת מיד לאחר מכן: "לא ניכנע לבריונות שמוכוונת על ידי ראש אופוזיציה שמאס בכללי הדמוקרטיה וזורע תוהו ובוהו. נתניהו שהצביע בעד ההתנתקות ורגב שדבררה אותה לא יטיפו לי מוסר. הם ימשיכו לצעוק ואנחנו נמשיך לעשות", מסר בנט.

סיכום הדיון היה סוער, כאשר חברי אופוזיציה רבים הביעו מחאה קולנית במהלך נאומו של ח"כ טאהא שאמר בין היתר: "משתמשים בחשמל ככלי ענישה נגד חברה שלמה ולכן אתם כועסים היום, כי הבתים יתחברו לחשמל והאזרחים יזכו לראות אותו לפי קריטריונים של תכנון. השלב הבא יהיה להאיץ את התכנון של היישובים שלא נבנו. למה אזרחים ערבים צריכים לעבור ייסורים בכל תחום בחיים? אני מבין שאתם משתגעים וטוב שכך, עדיף למדינה שתשתוללו באופוזיציה, מאשר שתשתוללו בקואליציה ובממשלה".

ח"כ דוד אמסלם אמר: "זה חוק לא חוקתי, אנחנו ננתק אתכם מהחשמל כשנחזור לשלטון. אתם לא מתביישים? אתם גונבים את המדינה, האדמות הם אדמות מדינה. אנחנו נעמוד על כך שאדמות המדינה יוחזרו למדינה גם אם זה כולל מלחמת עולם".

סגן יו"ר הכנסת, ח"כ מנסור עבאס שניהל את הישיבה אמר: "2.5% משטחי מהמדינה זה השטח של הבדואים בנגב – 300.000 תושבים. אנחנו רוצים הסדרה. הליכוד הקים כמה וכמה ישובים כסיפה, לקייה, ערערה, ומועצות אזוריות אבל לא השקיע משאבים. גם בממשלה הקודמת של בנימין נתניהו הוגשה לשולחן הממשלה החלטה להכיר בשלושה ישובים. אנחנו הבאנו יציבות, העברנו תקציב, אתם כועסים כי איבדתם את השלטון, איבדתם ג'ובים ואיבדתם את המכוניות שלכם. ככה זה בדמוקרטיה פעם באופוזיציה ופעם בקואליציה".

במהלך סיכום הדיון נאם יו"ר ועדת הפנים, ח"כ ווליד טאהא בערבית, מה שעורר את מחאתם של מספר חברי כנסת באופוזיציה. ח"כ דיכטר: "אם היית איש הגון היית מדבר בערבית ואז מתרגם ל98 האחוזים שלא מבינים אותך". ח"כ מיקי זוהר אמר: "אתה מתרברב בערבית לקהל שלכם בבית, זה פרלמנט ישראלי שהוקם על ידי היהודים. זה יתהפך עלייך". ח"כ דוד אמסלם אמר: "שני ערבים מדברים ביניהם בערבית על הדוכן. אתם מבינים מה נהיה פה?". ח"כ חיים כץ הוסיף: "אתה מדבר פה כיו"ר ועדה שמציג חוק ואנחנו לא יכולים להבין". ח"כ טאהא הגיב לדברים והשיב: "זה שאתם לא יודעים ערבית, זו בעיה שלכם. למה לא למדתם ערבית?".

ע"פ ההצעה, מוצע כי שר הפנים יהיה רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם הוועדה המחוזית, כי ניתן יהיה לחבר מבנה מגורים, שנבנה לפני 2018, המצוי בשטח שהוגדר בצו, לחשמל, למים או לטלפון גם ללא קיומם של היתר בנייה ותעודת גמר לאותו מבנה, וזאת בהתקיים מספר תנאים ובהם: הוגשה תוכנית מפורטת על ידי אחד הגורמים המנויים בהצעת החוק, אשר במקרים מסוימיים עליה להיות תואמת לתוכנית כוללנית החלה במקום או שהוחלט להפקידה.

בנוסף, מוצע לקבוע את התנאים שבהם נדרש לעמוד מי שמבקש לחבר מבנים אלו כגון התחייבות להגשת בקשה להיתר בתוך הזמן הקבוע בהצעת החוק, וכן צירוף ערבות בנקאית לתשלום החיובים שיחולו בעת מתן ההיתר.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "ביישובים רבים בישראל, ברובם יישובים ערביים, סבלו התושבים שנים מהיעדר תכנון, ומשום כך נבצר מתושבי יישובים אלה להוציא היתרי בנייה ולהתחבר לחשמל, למים או לטלפון. ברוב המקרים אותם תושבים התחברו בסופו של דבר לחשמל, למים או לטלפון באופן לא חוקי.

הצעת החוק נועדה בראש וראשונה להבטיח שהחיבורים האמורים ייעשו באופן חוקי ובטוח, בין היתר משום שחיבור מבנה לחשמל באופן לא חוקי עלול להיעשות באופן לא בטוח ולסכן במידה רבה את מי שמתגורר באותו מבנה ומי שנמצא בסביבתו. לפי המוצע, חיבור לחשמל ייעשה באופן חוקי ובטוח ובהתאם לדרישות הבטיחות של חברת החשמל.

כמו כן, מטרת הצעת החוק היא לאפשר רמת חיים נאותה לעשרות אלפי אנשים המתגוררים בבתים שנבנו ללא היתר בנייה ואינם מחוברים לתשתית ראויה המתאימה לישראל בעת הזאת".